a
קברו של הצדיק עזרא
הסופר
לקראת סוף המאה הששית לפנה"ס, בתקופת שלטון
האימפריה הפרסית, המלך כורש התיר ליהודים לצאת מן הגלות ולשוב לארץ- ישראל
ולבנות בה את בית המקדש השני, באירוע הקרוי 'שיבת ציון'. חלק מן הקהילה
היהודית חזר לארץ-ישראל, אולם מרבית הקהילה בחרה להישאר במקום, וזאת, בשל היחס
הטוב לו הם זכו והמעמד ממנו נהנו. יהודים הפכו לבעלי אדמות ורכוש, וכמה מהם אף
הגיעו למשרות בכירות בממשל הפרסי.
בית המקדש השני נבנה על-ידי עולי בבל בראשית
'שיבת ציון' בהנהגת זרובבל בן שאלתיאל ויהושע בן- יהוצדיק
הכהן הגדול בשנת 516 לפנה"ס, כ- 70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון
(עזרא, פרק ג'). הוא הוקם בתמיכת הפרסים ובעידודם ונחרב על-ידי טיטוס בשנת 70 לספירה.
עזרא הסופר היה ממנהיגי היהודים בימי 'שיבת ציון'
ובתחילת תקופת בית שני, וביחד עם נחמיה, הוא עזר להקים את ממלכת ישראל. הוא
עלה לירושלים בשנת 457 לפני הספירה, היא השנה השביעית לשלטונו של מלך פרס, וזאת
לאחר מסע מבבל לירושלים שנמשך 4 חודשים. הוא כונה 'הסופר' כי היה "סופר
מהיר בתורת משה, אשר נתן ה' אלוהי ישראל" (עזרא, פרק ז',ו'). הוא פעל לחיזוק התורה וקיומה, והנחיל לעם את
ההכרה שעבודת הקב"ה מתבצעת בידי כל יחיד, בדומה לעבודת הקב"ה המתבצעת על-ידי הכוהנים
בבית-המקדש. הוא נחשב לחוליה המקשרת בין 'תורה בכתב' לבין 'תורה שבעל-פה'.
בפעולותיו נקט עזרא, בעיקר, גישה של הסברה, שכנוע ותיקון תקנות, אותה העדיף על-פני
כפייה שרירותית.
לפי עדותו של יוסף מתתיהו, נקבר עזרא
הסופר בירושלים, אך, מסורת עממית מייחסת את קברו לעיירה 'אלעזייר' ליד "בצרה"
שבעיראק. יהודי בבל רבים נקראו על שמו, פקדו רבות את קברו, התפללו, ביקשו בקשות
ושרו פיוטים ושירי הילל, בערבית בגדאדית, לכבודו. המפורסם מביניהם שהיו שרים אותו
בכל אירוע משמח, מתחיל במשפט: "חילו חילו ל-סופר, טעיהם מראדם וחפ'ץ' אולאדם, חילו
חילו ל-סופר!" (כמה טוב הוא ה'סופר'! מלא משאלות לב עם ישראל ושמור על
צאצאיהם, כמה טוב הוא ה'סופר'!).
החוקר היהודי הספרדי, בנימין מטודלה,
במסעו במזרח התיכון וצפון אפריקה קרוב לשנת 1165, ביקר בקברו של 'עזרא הסופר'
וציין שהיה מוקד עלייה לרגל של יהודים ומוסלמים כאחד. השמירה על מתחם הקבר במהלך
כל השנים, הייתה בידי יהודי בצרה ומלאכת
התחזוקה והשיפוצים הייתה בידי יהודי בגדאד עד לעלייה ההמונית של יהודי עיראק
לישראל. מסביב לקבר, התקיימה ישיבה גדולה,
בה למדו המבקרים והמקומיים תורה. במאה התשע- עשרה, הגיעה עזרה כספית לצרכי הישיבה ולשיקום
הקבר מיהודי עיראק נדבנים המתגוררים במזרח הרחוק ובהודו. ישנם סיפורי עם רבים המחזקים
את האמונה בניסים ונפלאות שחולל הצדיק 'עזרא הסופר'. כיום, מתוחזק הקבר על-ידי
מוסלמים שיעים, שרואים בקברי הצדיקים מקומות קדושים לכל דבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה