האמונה בעין הרע -
(חלק ב)
"אפילו עופות מכירין בצרי
עין" (סוטה, ל"ח, ב')
האמונה בעין רעה הייתה ידועה עוד מימי המצרים
והבבלים, ואת רישומיה אנו רואים בספרי הקודש ובספרות המזרח הקדום. רבים הם מאמרי
התלמוד וחז"ל הדנים ברעות שבעין רעה ועל האמצעים שיש לנקוט, כדי לא להינזק
ממנה. בעשרת הדברות נאמר: "לא תחמוד בית-רעך, לא תחמוד אשת רעך ועבדו
ואמתו ושורו וחמורו וכל אשר לרעך" (שמות, כ', י"ג). בספר משלי כתוב:
"אל תלחם את לחם רע עין, ואל תתאו למטעמותיו" (משלי, כ"ג,
ו'). (1)
הפחד מעין הרע גרם ליצירת אגדות ומסורות
אופייניות לכל עם. שגורה האימרה "אין רע בלי עין הרע" ובתפילת
שחרית אנו מתפללים מדי יום ביומו, ב- "ברכות השחר": "שתצילני
היום ובכל יום ויום מעזי פנים, ומעזות פנים, מאדם רע, מיצר הרע, מפגע רע, מעין
הרע".
ב 'קוראן', סורה 113, בפרק "השחר הבוקע", כתוב: "אמור,
ישמרני ריבון השחר הבוקע מפני רעתם של כל יצוריו, ומפני רעתן של נושפות בקשרים,
ומפני רעתו של קנאי בקנאו" - قل اعود برب الفلق ... ومن شر حاسد اذا حسد. סורה זו כוללת לחשים שנועדו לגרש את השטן והשדים, כסגולה
כנגד עין הרע (2).
לא רק בכתבי הקודש ובספרות המזרח הקדום נשתמרו
אימרות אלו, אלא אף בפתגמי עמים ובפתגמים שהיו
שגורים בערבית יהודית בגדאדית בפי יהודי בבל. באחד מהם נאמר: الما يخاف من الناس ما يخاف من اللة - אלמא יח'אף מן אל-נאס, מא יח'אף מן אללה (מי שאינו ירא מעין רעה של אנשים, אינו ירא
את ה').
בפתגם אחר, מודגשת ההשפעה הקטלנית של עין הרע, שביכולתה
לגרום אפילו למוות: نص لقبوغ من عين الراعة - נץ לקבור' מן עין אלראעה (מחצית מהמתים בבתי הקברות נפגעו מעין רעה). באותו
עניין כתוב בתלמוד הירושלמי : רב עלה לבית-הקברות, עשה מה שעשה, אמר:
"תשעים ותשעה בעין רעה ואחד בדרך ארץ" (בבא מציעא, ק"ז,
ע"ב) (3).
רבים מחכמי ההלכה מסתייגים מהתייחסות ממשית לעין
הרע. הציטוט התלמודי השגור בפיהם הוא: "מי שאינו מקפיד לא מקפידים
עליו" (פסחים, ק"ט) והפירוש הוא: שמי שאינו חושש מעין הרע אינו
ניזוק ממנה. גם הרב עובדיה יוסף, באחד משיעוריו השבועיים, אמר שאינו מתייחס לעין
הרע. אך, גם
הדת והמדע לא הצליחו לעקור את שורשי האמונה בעין רעה, מלב חלק מבני האדם, ואפילו
בימינו אנו.
(1) יהושע מאירי,
'הדים מבבל'
(2) א. רובין, 'הקוראן', אוניברסיטת ת"א, עמ' 544
(3) יהושע מאירי, על נהרות-בבל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה