יום ראשון, 11 באוגוסט 2013

התגוננות נגד עין הרע  (חלק ד')

רבים הם מאמרי התלמוד וחז"ל הדנים באמצעים, בהם יש לנקוט כדי לא להינזק מעין רעה. קיימים אמצעי הגנה רבים, מהם 'מילוליים' ומהם 'מעשיים'.

התגוננות מילולית:  על מנת להימנע מלהגזים בשבחם של אחרים, במיוחד תינוקות  וילדים, נהגו בגלות בבל להקדים ולומר, לפני כל  תיאור הלל, את הביטויים בעברית: "בלי עין הרע", "בן-פורת יוסף", או, בערבית:  ما شاء الله - מא שא' אללה (זה רצונו של האל), או: يا سلام - יא סלאם! (השם ישמור אותו). ביטויים אלה מביעים התפעלות בזולת, שלא מתוך קנאה וצרות עין. את הפסוק 'בן-פורת יוסף', שמקורו בברכת יעקב אבינו ליוסף ולזרעו, נהגו נשות בבל לרקום, בחוטי זהב  וכסף, על כריות ואריגים, ועל פרוכות שנתלו על ארונות הקודש בבתי- הכנסת.

בספרות התלמודית כתוב : "מי שנכנס לעיר ומתיירא מפני עין הרע, יחזיק אגודל ימינו בשמאלו ואגודל שמאלו בימינו ויאמר: אני פלוני בן פלוני מזרעו של יוסף בא, שאין עין הרע שולטת בו" (בראשית רבה, נ"ה, ע"ב).

בקרב המאמינים רווחת האמונה שהספרות 'חמש ו- 'שבע' הן סגולות נגד עין- הרע. הם ניסו לשלב, תוך כדי השיחה עם הזולת את המספרים האלה, או  כל מספר אחר המורכב מהם כדי להרחיק אותם מהפגיעה בעין הרע. כאשר הגיעו בספירת הכסף לספרות 'חמש' או 'שבע', הם נזהרו מלהזכיר אותן במפורש ואמרו: "חמש, או שבע בעין האויב". גם בסכום הכתובה של הכלה היו  קובעים  סכומים המורכבים מחמשיות, כמו למשל: 'חמשת אלפים וחמש מאות וחמישים וחמישה שקלים', וכו'.
המאמינים בעין הרע נוטים לשקר, כאשר הם משוחחים עם אדם החשוד בעינו הרעה. למשל: אומרים לאיש שיחם שקנו 1 ק"ג עגבניות מהשוק במחיר של חמישה שקלים הק"ג, ולא בסכום הנכון, או, לדוגמא: שיש  להם שבעה נכדים, כאשר המספר האמיתי הוא  אחר. הכל, כדי להתמגן מעינם הרעה של הזולת.  

גם ביהדות וגם באיסלאם נוהגים להשתמש בסמל ה"חמסה", כף יד פתוחה עם חמש אצבעותיה, כסגולה נגד עין הרע. לפי אחת הגרסאות, ביהדות-בבל סברו, שמקור הסמל הוא בכף ידה של מרים הנביאה, אחות משה, בעוד שהמוסלמים גורסים שמדובר בכף ידה של פטמה, בתו של נביא האיסלאם, מוחמד.

הפחד מעין הרע  מושרש במיוחד בארצות המזרח. אפרים נויימרק, יהודי אירופאי שביקר בארצות אלה, כולל בעיראק בשנים 1884-1886, כתב בספרו 'מסע בארץ הקדם': "חכמי העדה הציעו סגולות, קמיעות, לחשים והשבעות, כדי למגר את עין הרע, כי בידם להשביע את המלאכים לעשות רצונם. יש  אשר יצווה החכם להביא לו תרנגול, או  תרנגולת והוא ישחטם ויכתוב  בדמם את הקמיע, ואת בשרם יאכל הוא ובני ביתו. בעיראק, פעלו גם נשים הבקיאות בלחשים וסגולות  להקדים ולבטל את השפעתה של עין רעה.

הבריות האמינו שגם הורים עלולים לפגוע  בעינם הרעה בילדיהם. על-כן, יהודי בבל אמרו: يحفضك اللة من ابوك ومن امك ومن جيغانك - ישמרך האל מעיני הוריך ומשכניך. על-מנת להרחיק אדם החשוד בעינו הרעה, המהלל את אחד מבני המשפחה, לרבות תינוק או ילד, נהגו  להשיב לו במילים: لا تسلط بينو عين الراعة - שלא תשלוט בו עין הרע, או:  عين اللة علينو - השם ישמרהו.                                    



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה