עניים ועשירים
"כל ימי עני רעים" (משלי, טו', יג')
בגלות בבל היה פער מעמדי בין העשירים לעניים. הראשונים חיו חיי רווחה, נהנו ממנעמי החיים והמקום ורובם התרחקו מרחק רב מן העניים, שחיו חיי מחסור ושפל, חיי דלות וסבל, ללא סעד ממשלתי וללא עזרה הדדית, שכמעט ולא הורגשה. נוסעים מן המאה ה-17 תיארו את המבנה של הקהילה היהודית בעיראק כקומץ יהודים עשירים, העוסקים במסחר ייבוא וייצוא ורוב של יהודים עניים. קיטוב זה לא השתנה בהרבה עד אמצע המאה ה-19 (1). מבחינת הריבוד המעמדי, בלט המעמד של הבורגנות הגבוהה, לא גדול אמנם בהיקפו, אך מעמדו חזק מאוד בתוך הקהילה ומחוצה לה. מתחתיו, בלטה שכבה של מעמד בינוני גבוה ומתחת נפרשה שכבה רחבה יותר של מעמד בינוני נמוך. מתחת להם, השתרעה שכבה שחייתה מעמל יום קשה, שאת שוליה הקיפו בשכבת עוני. (2).
פתגמים רבים שהשתלבו בלשון הערבית המדוברת של יהודי בגדאד וחיוו דעתם בכל נושא, שיקפו, אל-נכון, גם את מצב העוני והייאוש בצד השפע הבלתי נדלה, החנופה והפאר.
פתגמים אלה, שעברו מדור לדור בגלות בבל, לא נס לחם וכוחם יפה גם היום. דוגמאות מהם:
פתגמים אלה, שעברו מדור לדור בגלות בבל, לא נס לחם וכוחם יפה גם היום. דוגמאות מהם:
العندو خير كلم يقلولو صباح الخير
אלענדו ח'יר כלם יקלולו צבאח אל-ח'יר
את בעל הברכה (העשיר), כולם מברכים ב 'בוקר טוב'
דברי חנופה לעשיר הרוכש כבוד בזכות כספו, גם אם אין הוא מנדב מכיסו.
"ואוהבי עשיר רבים" (משלי, יד', כ').
البسنا الكتان وانسينا الكان والماكان
אלבסנא אלכתאן ונסינא אלכאן ולמא-כאן
לבשנו את כתונת הפשתן ושכחנו הכל אשר לכל
מתעשרים חדשים המתנכרים לקרוביהם העניים.
الما عندو فلس ما يسوى فلس
אלמא ענדו פ'לס מא יסוא פ'לס
מי שאין לו פרוטה לא שווה פרוטה
"חסרון כיס קשה מכולם" (מדרש קהלת רבה, פרשה ז', פסקא כא').
וכאשר לבסוף, כל אחד, גם העני, גם העשיר, ילך בדרכו של עולם, אומרים:
ما عدا الكفن ما احد ياخذ ويانو شين
מא עדא אל-כפ'ן, מא אחד יאח'ד' ויאנו שין
מלבד התכריכים, לא יקח אדם אתו דבר.
(1) צמחוני, ד. פעמים 36, עמ' 32
(2) ביבי, מ. המחתרת הציונית, 1988.
(3) מאירי, י. על נהרות בבל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה