מזל וגורל
ביהדות קיימת פלוגתא לגבי המזל. בתלמוד הבבלי ישנם חילוקי דעות בין המצדדים בכוח השפעתו
של המזל על חיי היום-יום, כמו רבי חנינא האומר: "מזל מחכים, מזל מעשיר ויש מזל לישראל", לבין רבי יוחנן השולל את כוחו של המזל ואומר: "אין מזל לישראל" וניתן להשתחרר מהשפעתו על-ידי קיום מצוות ודבקות בה' (מסכת 'שבת',דף קנ"ו, עמ' א').
רוב יהודי בבל נמנים עם המצדדים בכוח השפעתם של 'המזל והגורל' והביעו זאת דרך התנהגותם היום-יומית ופתגמיהם העממיים שנאמרו בפי כל:
כל אחד וגורלו
كل ويحد وقسمتو
כל ויחד וקסמתו
מה שנגזר לו לאדם רא'ה יראה
اشما مكتوب لللادمي يشوف
אשמא מכתוב לו אלאדמי ישוף'
"גזירת הכתוב היא" (סנהדרין, ע').
הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל
كلا بلمزال حتي سيفر تورا بالهيخال
כלא בלמזאל, חתי ספר-תורה בלהיח'אל
ישנם ספרי תורה שפותחים אותם בבתי הכנסת בקביעות וקוראים בהם, וכאלה שלא.
גם המן הרשע האמין כנראה בגורל, כאשר הפיל פור (הוא הגורל), כדי לקבוע איזה יום עדיף,
כדי לבצע את זממו להשמיד את עם ישראל (מגילת אסתר, ג',ז').
המילה "מזל" נצבעת בפי המאמינים, פעם בצבע שחור, פעם בצבע לבן, תלוי באופן השימוש בה:
על מי שהמזל האיר לו פנים, אמרו: התברך במזל לבן (مزالو ابيض) ועל מי שמזלו לא שפר עליו
וכל חייו סבל ויגון, אמרו: נפל במזל שחור (مزالو اسود).
לפעמים לא מתייאשים ומקוים שגלגל המזלות ייסוב לכיוונם:
יסתובב לו הגלגל, יום לכיווני, יום לכיוונך
ينداغ الفللك ينداغ يوم الي يوم الك
ינדאר' אלפ'לג ינדאר', יום אללי, יום אללכ
"אין אדם שאין לו שעה" (אבות, פרק ד', משנה ג').
ואלה המקוננים על מר גורלם שאינו משתנה, אומרים:
גם אילו היינו מוכרים תכריכים, אף אחד לא היה מת
حتي لو نبيع كفنات ما احد كان مات
חתי לו נביע כפ'נאת מא אחד כאן מאת
אשמח לקבל תגובות והצעות לענין.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה