יום חמישי, 24 באוקטובר 2013



בית הספר היהודי 'שמאש' בבגדאד  (Shamash School)
                                   
                                   (مدرسة الاعدادية الثانوية شماش)

נוסף להקמת בית-ספר 'אליאנס' (الاليانس) לבנים ולבנות על-יד 'חברת כל-ישראל  חברים' (כי"ח), למדו תלמידים יהודים רבים במוסדות החינוך הממשלתיים. אך, במחצית השנייה של שנות השלושים, החלו הגבלות מצד הממשלה בקבלת תלמידים במוסדות להשכלה התיכוניים והגבוהים בבגדאד. מאז, נפתחו בתי-ספר יהודיים לבנים ולבנות על-ידי הקהילה המקומית, ובשנת 1920 היו בכל רחבי עיראק 12 מוסדות השכלה יהודיים, יסודיים ותיכוניים, למעט חדרים, מתוכם שש מוסדות בבגדאד בלבד (1).

בשנת 1928 ייסדה משפחת שמאש ממנצ'סטר שבאנגליה, שמוצאה מבגדאד, את בית-הספר 'שמאש', בו לשון ההוראה הייתה אנגלית, על-פי תוכנית משרד החינוך האנגלי. התלמידים הוכנו לבחינות הבגרות הלונדונית (Matriculation), ובמקביל, הוכנו גם לבחינות הבגרות העיראקית.

בית הספר 'שמאש' שכן ברחוב 'אלרשיד' (شارع الرشيد) בבגדאד, ושתי קומותיו מעל לחצר ענקית, שימשו כיתות לימוד. בבית הספר היו חמישה מחזורים, בכל מחזור שתי כיתות מקבילות. שלושת המחזורים הראשונים היו במסגרת 'חטיבת ביניים' (متوسطة), שבסיומה נערכה בחינה ממשלתית, ושניים האחרונים 'חטיבה עליונה' (اعداد ية), שאף בסיומה נערכה בחינה ממשלתית לקבלת 'תעודת בגרות' עיראקית. לתחילת  הלימודים בחטיבה העליונה, צורפו  בנים ובנות, שסיימו את לימודיהם בחטיבות הביניים בבתי ספר 'אליאנס' לבנים ולבנות. מכסת  הבנות שנתקבלו ללימודים בתיכון לא עלתה על 10 תלמידות בכל שנה: חמש בנות בכל כיתה, אותן הושיבו על הספסלים הראשונים.

את הלשון וספרות אנגלית לימדו מורים מאנגליה. מורים יהודיים לימדו פיזיקה, מתמטיקה וכימיה, ביניהם ד"ר נסים עזרא נסים  ז"ל, שלימד כימיה וניהל את המעבדה בבית הספר. לימים, הירצה במוסדות אקדמאיים בארץ וכיהן כסגן ראש עירית רמת-גן. המורים למקצועות הומניים היו מוסלמים והמורה ללשון וספרות ערבית היה מוסלמי שיעי, שאת בנו רשם בבית הספר, יחד עם תלמידים מבני שרים בממשלת עיראק, שנכחו לדעת, שבית הספר היה על רמה גבוהה יחסית לבתי הספר הממשלתיים. את שיעורי הדת השבועיים לימד המורה לתלמוד תורה, הרב אהרון דורי, שנתמנה מטעם הקהילה.

עד כמה שידוע לי, ארבעה מבין בוגרי בית הספר 'שמאש' קיבלו בארץ 'פרסי- ישראל': פרופ' שמואל מורה מהחוג לספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים,  פרופ' ששון סומך מהחוג ללימודי האיסלאם באוניברסיטת ת"א, מר מרדכי בן-פורת, לשעבר ח"כ  ושר בממשלות ישראל, וכיום, נשיא מרכז מורשת יהדות בבל באור-יהודה, וד"ר עזרא קורין ז"ל, שהיה רופא בכיר בתל-השומר ומייסד עמותת "מיחא" בישראל (מחנכי ילדים חרשים אלמים).

מן האישים הבולטים בארץ ובחו"ל, בוגרי בית הספר 'שמאש', ניתן למנות את הסופר סמי מיכאל, המשמש נשיא 'האגודה לזכויות האזרח' בארץ,  עו"ד משה שחל, לשעבר ח"כ ושר בממשלות ישראל, עו"ד מרדכי ביבי, לשעבר ח"כ ויושב ראש הכנסת, פרופ' אלי כדורי ז"ל, היסטוריון ואיש מדעי המדינה, ששימש פרופ' בבית-הספר לכלכלה בלונדון והיה חבר האקדמיה הבריטית, רו"ח עזרא גבאי, מחלוצי רואי החשבון בארץ ושותף בכיר בפירמה הבינלאומית 'ארנסט אנד יאנג', ועוד רבים אחרים.                                                       

את בית הספר ניהל, ביד רמה, ד"ר מורד מיכאל ז"ל, שהיה משפטן, משורר, סופר, עיתונאי, איש אקדמיה וממניחי היסוד של הספרות הערבית של היהודים במאה העשרים. הוא עזב את בית-הספר לרגל עלייתו ארצה בשנת 1947, אותו החליף המורה למתמטיקה, מאיר חיא, עד שבית הספר נסגר בתום העלייה ההמונית של יהודי עיראק, בשנים 1950-1952, במבצע 'עזרא ונחמיה'.              

(1)  יהושפט מאיר, "התפתחות חברתית-תרבותית של יהודי עיראק, 1989".                                                                        

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה