מרוצי סוסים בבגדאד מאז
והיום (ريسز في بغداد)
המתחם למרוצי סוסים בבגדאד, שהיה הראשון במזרח
התיכון, הוקם על-ידי האנגלים בשנת 1920 בגדה המערבית של נהר החידקל (אלכרח'). המסלול
נבנה בסגנון אנגלי וכלל מסעדות, מבני משרדים, אשנבי קופות למכירת כרטיסים, אולמות ועמדות
צפייה אופטימליות על המירוצים. כרטיסים בערכים שונים , לפי בחירת המהמר, שנופקו באמצעות
הקופאי, ממכונות אוטומטיות שהובאו מאנגליה במהלך השנים, נשאו, מלבד תאריך המירוץ
והשעה, גם מחיר הכרטיס, מספר הסיבוב, מספר הסוס המתחרה ושמו, גזעו ושם הרוכב עליו
(הג'וקר). התחרויות שנערכו פעמיים בשבוע כללו מספר סיבובים, ונועדו למרחקים קצרים
שבין 1000 ל-1600 מטרים. יש הסוברים שהאנגלים הקימו את המסלול בזמנו, כדי להעסיק
את הצעירים ולהרחיקם מלבחוש בפוליטיקה המקומית.
כמה מהמקצים נועדו לסוסי טורוברד, סוסי
המירוץ האנגלים המסורתיים, ואילו מקצים אחרים התבססו על סוסים ערביים, גזע
בעל סיבולת גבוהה מאוד ומרץ רב. הסוסים הוזנקו מתוך שער מיוחד והסוס שעובר ראשון
את קו הגמר, הוא המנצח. הסוסים המנצחים מגיעים זה אחר זה, הראשון, השני והשלישי,
אל רחבת המנצחים, שם עטים עליהם הבעלים והמאמנים המאושרים.
ערב רב של מהמרים גדש את המתחם, מהם שהפרוטה
מצוייה בכיסם, ומהם דלפונים הגונבים מכל הבא ליד כדי להמר. היו גם יהודים מכורים
למשחק, ביניהם כאלה שהימרו בסכומים סבירים למטרת ספורט, סקרנות והנאה. ישנם מהמרים
שהתמחו בטיבם של הסוסים המנצחים, בשמותיהם, בשושלת היוחסין שלהן, בפרשיהן , בגילם,
במשקלם ובשווים, וישנם כאלה שאינם מתמצאים בפרטי הסוסים ומניחים את כספם על קרן
הצבי בתקוה לנצחון.
אמנם הקוראן מטיל על המוסלמים איסור על שתיית
משקאות אלכוהוליים ומשחקי מזל שטומאה הם ומעשה מן השטן (הקוראן, סורה 5, פסוק 90), אך מהמרים לא מעטים
גודשים את קופות המכירה כשהם שיכורים.
המפסידנים מבין המהמרים נופלים, אט אט, לחסדם של
נושכי נשך ומלווים ברבית, שאורבים להם בכל פינה באצטדיון. חלקם של המהמרים הכבדים,
שהתמכרו למשחק, שוקעים בחובות כבדים, עד כדי סגירת עסקיהם ומשכון, או מכירת נכסיהם
ובתיהם וכל אשר להם, כדי לפרוע את חובותיהם.
בזמן מלחמת המפרץ, כאשר צבא ארצות הברית הציב בבגדאד טנקים גם בשטח האיצטדיון, סוסים רבים נהרגו או מתו והג'וקרים והבעלים ברחו לארצות
ערב השכנות. בגמר המלחמה, חזרו הענינים, אט אט, למסלולם והמרוצים שוב התחדשו.
מועדון מירוץ הסוסים בבגדאד, שהוקם כדי לאמן
פרשים ובעיקר, לטפח ולהכין סוסים מגזע ערבי לקראת התחרויות, ראה ימים יפים יותר,
בעיקר, בשנות הארבים למאה הקודמת, עד שקיצונים ואנרכיסטים השתלטו עליו, ביניהם בנו
של סדאם חוסין, עודאי, שהנהיג משטר אכזר, והטיל קנסות, עד כדי מכות מוות לג'וקרים שהסוס שלהם הפסיד. באמצע שנת 1990,
סדאם חוסין הורה להפסיק את ההימורים על סוסים, עקב תלונות שקיבל מנשים שבעליהן
התמכרו למשחקים ואיבדו את חסכונותיהם ורכושם בהימורים. כיום, המועדון פעיל
והמירוצים חזרו למסלולם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה